זהר

רס) לבתר אקדים ר"ש, חמא ליה, דאנטל ידוי במיא, ונטיל לון, בשיעורא סגייא דמיין. אר"ש מלא ידיו מברכותיך. וכך הוה, מההוא יומא ולהלאה, אתעתר, ואשכח סימא, והוה לעי באורייתא, ויהיב מזונא למסכני כל יומא, והוה חדי עמהון ומסבר לון אנפין נהירין. קרא עליה ר"ש, ואתה תגיל בה' בקדוש וגו' .

פירוש הסולם

רס) לבתר אקדים וכו': אחר כך הקדים ר"ש עצמו לראות איך נוטל ידיו. ראה אותו נוטל ידיו במים, ונוטלם במדה גדולה של מים. אמר ר' שמעון מלא ידיו מברכותיך. וכך היה, מאותו יום ואילך נתעשר ומצא מטמון, והיה לומד בתורה, ונותן בכל יום מזונות לעניים, והיה שמח עמהם, ומסביר פנים מאירות אליהם. קרא עליו ר"ש, ​ואתה תגיל בה' בקדוש וגו'.