זהר

רס) תנא שיתא שמהן, דכתיב: מן המצר קראתי יה, חד. ענני במרחב יה, תרין. יי׳ לי לא אירא, תלת. יי׳ לי בעוזרי, ארבע. טוב לחסות ביי׳, חמשה. טוב לחסות ביי׳, שיתא. אדם תלת, דכתיב: יי׳ לי לא אירא מה יעשה לי אדם, חד. טוב לחסות ביי׳ מבטוח באדם, תרי. טוב לחסות ביי׳ מבטוח בנדיבים, תלת.

פירוש הסולם

רס) תנא שיתא שמהן וכו׳: למדנו, ששה שמות הם, שכתוב: א) מן המצר קראתי יה. ב) ענני במרחב יה. ג) ה׳ לי לא אירא. ד) ה׳ לי בעוזרי. ה) טוב לחסות בה׳. ו) טוב לחסות בה׳. שבמקרא הב'. הרי שיש כאן ששה שמות. ג׳ פעמים אדם, שכתוב: א) ה׳ לי לא אירא מה יעשה לי אדם. ב) טוב לחסות בה׳ מבטוח באדם. ג) טוב לחסות בה׳ מבטוח בנדיבים. כי נדיבים, הם כמו שאומר, אדם, כנ״ל. הרי שיש כאן ג׳ פעמים אדם.
פירוש. עקרו של ז״א הוא ו״ק, והשאר בא לו בתקונים בסוד תוספת על העיקר. ולפיכך מבחינת עיקרו של ז״א, אין בדיקנא שלו אלא ששה תקונים, כנגד ו״ק. אמנם ע״י תקונים, נוספים לו בחינת ו״ק דג׳ מוחין חב״ד, והם ט׳ תקונים. וז״ש שיתא אינון בשמא קדישא, דהיינו בז״א שנקרא הויה, דשית שמהן הוו וע״כ יש ששה שמות במקראות של מן המצר, שהם כנגד ו״ק שבדיקנא, ותלת אדם, וג״פ אדם שהם כנגד ו״ק דחב״ד שבו, הנקראים אדם. בסוד הויה במילוי אלפין שבגי׳ אדם. וז״ש תנא שיתא שמהן דכתיב מן המצר וכו', היינו ששה תקונים הראשונים כנגד ו״ק דז״א. אדם תלת וכו', היינו כנגד ו״ק דג״ר דז״א.