זהר

רסט) תא חזי, כד אינון אתוון משקעאן תמן, בההוא חילא, נהרין אתוון אחרנין, בגליפו דאינון שמהן דשבטין, ונהרין או אתחשכאן, וכלא בההוא רזא דאינון אתוון דשמהן קדישין כדקאמרן. ואינון אתוון דשמהן קדישין, אינון אתיין על רזא דאורייתא, וכולהו עלמין אתברון, ברזא דאלין אתוון. אלין שמהן הוו גניזין משוקעין תמן, ושמהן דשבטין הוו בלטין אתוון דלהון לעילא. ועל דא כלא מרזא דאינון אתוון, וכלא אוקימנא.

פירוש הסולם

רסט) ת"ח כד אינון וכו': בוא וראה, כאשר אלו האותיות של השם מ"ב שקועות שם, בחשן המשפט, בכח ההוא, שהיו שקועות, מאירות אותיות אחרות שבשבטים, מאירות או שנחשכות הכל הוא בסוד ההוא של אלו האותיות של השמות הקדושים שאמרנו, דהיינו השם מ"ב, ואלו האותיות של שמות הקדושים, דמ"ב, הן באות על סוד התורה, שהן מתגלות בז"א הנקרא תורה, וכל העולמות נבראו בסוד אלו האותיות. אלו השמות דמ"ב, היו גנוזים ושקועים שם, בחשן, ושמות השבטים היו בולטות אותיותיהם למעלה. ועל כן, הכל הוא מסוד אלו האותיות. וכבר העמדנו הכל.