זהר

רסט) בגין, דכד קב"ה אשתכח בגנתא דעדן, הא אוקימנא, דאיהו, וכל צדיקייא דבגנתא, כלהו צייתין לקליה, כדכתיב חברים מקשיבים לקולך השמיעני. ולא עוד, אלא דחוטא דחסד, משיך עליה ביממא, כמה דאתמר, דכתיב יומם יצוה יי' חסדו ובלילה שירה עמי. ולא עוד, אלא דאינון מלין דאורייתא, דאיהו אמר, כלהו סלקין, ומתעטרין קמי קב"ה, ובג"כ, דוד מלכא, הוה משתדל בליליא בפולחנא דמאריה.

פירוש הסולם

רסט) בגין דכד קב"ה וכו': משום, כי כשהקב"ה נמצא בגן עדן, הנה בארנו, שהוא וכל הצדיקים שבגן, כולם מקשיבים לקולו, ככתוב, ​חברים מקשיבים לקולך השמיעני. ולא עוד אלא חוט של חסד נמשך עליו ביום, כמו שלמדנו, שכתוב, ​יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. ולא עוד, אלא, אלו דברי תורה שאמר בלילה, כולם עולים ומתעטרים לפני הקב"ה. ומשום זה, דוד המלך, היה עוסק בלילה בעבודת רבונו.