זהר

רסט) כיון דעאלת בגלותא, אסתכלת בעמא, וחמאת דדחקי לון, ורמסי לון בגלותא, בין רגלייהו דשאר עמין, כדין אמרת מי נתן למשיסה יעקב וגו'. ואינון אמרין, הלא ה' זו חטאנו לו. והיא אמרת ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו.

פירוש הסולם

רסט) כיון דעאלת בגלותא וכו': כיון שבאה בגלות, הסתכלה בעם, וראתה, איך שדוחקים אותם ורומסים אותם בין רגליהם של שאר העמים, בגלות, אז אמרה, מי נתן למשיסה יעקב וגו'. וישראל אמרו, הלא ה' זו חטאנו לו, ומיושב בזה מש"כ כמדבר בעדו. והשכינה אמרה ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו. ומיושב בזה, מה ששוב אומר הכתוב בלשון נסתר.