חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות רסט

זהר

רסט) ודא זהרא יקרא עלאה, חיזו דכל חיזו. חזו כחיזו טמירין, גוונין טמירין. גוונין דלא אתגליין. ולית רשו לאסתכלא בעינא בקשת, כד אתחזי בעלמא, דלא יתחזי קלנא בשכינתא. וכן גוונין דקשת הוא חיזו סוסטיפא קטירא, כחיזו יקרא עלאה, דלא לאסתכלא.

פירוש הסולם

רסט) ודא זהרא וכו': וזה הקשת הוא זהר כבוד העליון, מראה כל המראות. דהיינו מלכות, הנקראת כבוד העליון, ובה כל המראות (כנ"ל בראשית א' דף ע"ד אות ס"ט) היא מראה. כמראה אורות הנסתרים, שהם גוונין נסתרים, גוונין שלא נגלו. כלומר אלו ג' גוונים, לבן אדום וירוק, שהם חג"ת, שאורותיהם מכוסים ונעלמים למעלה מחזה, נתגלה המראה בהקשת. כנ"ל בראשית א' דף ע"ז אות ע"א וע"ב ע"ש בהסולם).
ולית רשו וכו': ואין רשות להעין להסתכל בקשת כשהוא נראה בעולם, שלא יראה דופי בהשכינה, פירוש כי אע"פ שקשת ה"ס מפתחא, ואין בה מדת הדין, מ"מ גם מדת הדין גנוזה בה, ועל ידי הסתכלות שפירושו, המשכת האור ממעלה למטה, נעשה גילוי למידת הדין, כמ"ש לעיל (בהקדמת הזהר דף קכ"ג אות קכ"ב) לא זכי הא רע, עש"ה. וז"ס שאסור להסתכל בקשת, וכן גוונין דקשת הוא חיזו סוסטיפא קטירא, וכן הגוונים של הקשת קשורים הם במראה ערפל וענן, שזה יורה שהם מכוסים, כמראה כבוד העליון, שלא להסתכל בה.