זהר

רסט) אמר ר׳ חזקיה מאן את. אמר ליה מיתא אנא, והא אתערנא לגבי ס״ת. דזמנא חדא הוה יתיב עלמא בצערא, ואתו חייא הכא, לאתערא לן בספר תורה, ואנא וחבראי אקדימנא לגבי דמיכי חברון, וכד אתחברו בגן עדן ברוחיהון דצדיקייא, אשתכח קמייהו, דההוא ס״ת דאייתו לקמן אינון חייא, הוה פסול ומשקר בשמא דמלכא, על דאשתכח וא״ו יתיר בההוא קרא דושסעת שסע שתי פרסות, ואמרו דהואיל ושקרו בשמא דמלכא דלא יתובון לגביהון, ודחו לי ולחבראי בההיא שעתא מבי מתיבתא.

פירוש הסולם

רסט) אמר ר׳ חזקיה וכו׳: אמר ר׳ חזקיה, אל הקבר, מי אתה. אמר לו מת אני והרי נתעוררתי בשביל ספר התורה. כי פעם אחת היה העולם יושב בצער. ובאו החיים כאן לעורר אותנו בספר תורה. ואני וחברי הקדמנו לישני חברון. וכשנתחברו בגן עדן ברוחות הצדיקים, נמצא לפניהם, שספר התורה ההוא שהביאו לפנינו החיים, היה פסול, ומשקר בשם המלך, על שנמצא ו' יתירה במקרא ההוא דושסעת שסע שתי פרסות שהיה כתוב שם ושוסעת. ואמרו, כיון ששקרו בשם המלך. כי התורה היא שם המלך, לא ישובו אליהם, להודיעם אם נתקבלה תפלתם. ודחו אותי וחברי, בשעה ההיא, מבית הישיבה.