זהר

רסח) כתיב ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים, והא אוקומה. את האורים: דנהרין, רזא דאספקלריא דנהרא, ודא איהו גליפו דאתוון דשמא קדישא, ברזא דארבעין ותרין, דבהו אתברון עלמין, והוו משקעין ביה. ואת התומים: רזא דאינון אתוון, דכלילן באתר דאספקלריא דלא נהרא. ואיהי אתנהרא בע"ב אתוון גליפין, דאינון רזא דשמא קדישא, וכלהו אקרון אורים ותומים.

פירוש הסולם

רסח) כתיב ונתת אל וגו': כתוב, ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים. והרי העמידוהו, את האורים, היינו, שמאירים, שהוא סוד מראה המאירה, דהיינו ז"א, וזהו חקיקות האותיות של השם הקדוש בסוד מ"ב, שבהם נבראו העולמות, והאותיות היו שקועות בו, דהיינו בהעלם החכמה. ואת התומים, הוא סוד אלו האותיות הכלולות במקום המראה שאינה מאירה, שהיא המלכות, שהיא מאירה בע"ב אותיות חקוקות, שה"ס השם הקדוש. שהשם ע"ב ה"ס גילוי אור החכמה שבמלכות. וכולם נקראים יחד, אורים ותומים.