זהר

רסח) תקונא קדמאה. מתתקן שערא מעילא, ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי, נימין על נימין, עד רישא דפומא. תאנא, כל אלין נימין דבדיקנא, תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאן אריכין, ושערי דרישא, מנהון שעיעי, ומנהון קשישין.

פירוש הסולם

רסח) תקונא קדמאה וכו׳: התקון הראשון. השערות מתתקנות מלמעלה, ויוצאות לפני פתח האזנים מתחת קווצות שערות הראש התלויות על האזנים, והשערות יורדות נימין על נימין עד תחילת הפה. למדנו, כל אלו השערות שבדיקנא קשות יותר מכל הנימין של הקווצות דשערות ראש. ושערות ראש הן ארוכות, ואלו שבדיקנא, אינן ארוכות. ושערות ראש, יש מהן שהן חלקות, ויש מהן שהן קשות.
תקון זה כבר בארתי (באות רנ״א ע״ש) ונתבאר שם שמחמת כח הפרסה שבראש, נבקע פרצוף השערות לכו״ח ולבינה ותו״מ, שכו״ח דשערות נשארו בבחינת ראש, והן שערות רישא. ובינה ותו״מ דשערות יצאו מבחינת הראש, ונתדבקו בתחילת הגוף שהוא הלחי התחתונה והגרון, ונקראים שערות דיקנא. וז"ש כל אלין נימין דבדיקנא תקיפין יתיר וכו', כי קשיות השערות מורה על הדינים שבהם, ומתוך ששערות דיקנא יצאו מראש, מחמת המסך המסיים שבפאתי הראש, ע״כ כח הדינים שבמסך ההוא רוכב עליהם והן קשות יותר משערות ראש, וכן, ושערי דרישא אריכין והני לאו אריכין, כי אריכות מורה על הארת חכמה, כי חכמה מכונה אורך. וכיון ששערות דיקנא יצאו מראש לבחי׳ גוף, ע״כ אינן ארוכות. ושערי דרישא מנהון שעיעין מנהון קשישין, מטעם שיש בהם ימין ושמאל, והנמשכות משמאל יש בהן דינים דשמאל וע״כ הן קשות, משא״כ שערות דיקנא כולן קשות, מכה המסך דפאתי הראש הנמשך מפרסא שבראש, שהוא הוציאן לבחינת גוף.