זהר

רסח) תאנא, אמר רבי יהודה, יומא חד הוו אזלי רבי חזקיה ור׳ ייסא באורחא, ערעו בגוש חלב, והוה חריב, יתבו סמיך לבי קברי, ור׳ ייסא הוה בידיה חד קיטרא דס״ת דאקרע. עד דיתבו אתרגיש חד קברא קמייהו, וצווח ווי ווי, דהא עלמא בצערא שכיח, הא אורייתא הכא דאתגלייא, או חייא אתו לחייכא עלן, ולכספא בכסופא עלן באורייתייהו. אזדעזעו רבי חזקיה ור׳ ייסא.

פירוש הסולם

רסח) תאנא א״ר יהודה וכו׳: למדנו אר״י, יום אחד היו הולכים ר׳ חזקיה ור׳ ייסא בדרך, פגשו במקום שנקרא, גוש חלב והיה חרוב. ישבו סמוך לבית הקברות, ור׳ ייסא היה בידו חלק אחד של ספר תורה שנקרע. כלומר, שהיה בידו חלק הנקרע מספר תורה עם העמוד שבתוכו. בעוד שישבו התנענע לפניהם קבר אחד, וצעק, אוי אוי, הרי העולם נמצא בצער, כי התורה גלתה לכאן, או אפשר, שהחיים באו לצחוק עלינו ולבזות אותנו בחרפה, עם תורתם. נזדעזעו ר׳ חזקיה ור׳ ייסא. אתרגיש, פירושו התנענע. כי על ויתגעש ותרעש ארץ, מתרגם ואתרגשת. (שמואל ב׳ כ״ח ח׳), דהיינו רעש ונענוע.