זהר

רסח) ואי תימא, הכי נמי שריא, בשמיא לעילא, וכמה חילין אינון לעילא, וכלהו קיימי. ת"ח, כל אינון דלעילא בההוא נהורא תכלא אתכללן. אבל תתאי לאו הכי, דאינון מלה גסה, עלמא דקיימא ושריא עליה, ובג"כ אכיל ושצי לון, ולית לה מלה אחרא לתתא בעלמא, דלא אשתצי, בגין דנהורא תכלא שצי, לכל מה דקיימא עליה.

פירוש הסולם

רסח) ואי תימא, הכי נמי שריא בשמיא לעילא, וכמה חיילין אינון לעילא וכלהו קיימי. ואם תאמר, היא דהיינו הנוקבא דז"א, שורה ג"כ בשמים ממעל, דהיינו בעולם האצילות, וכמה צבאות הם בבי"ע המתפשטים מהנוקבא, ועכ"ז הם חיים וקיימים, ואיך אתה אומר, שאור התכלת, שהיא הנוקבא דז"א, אוכל ומכלה כל מה שמתחתיה. ת"ח כל אינון דלעילא בההוא נהורא תכלא אתכללן, אבל תתאי לאו הכי דאינון מלה גסה, עלמא דקיימא ושריא עליה: ומתרץ. בוא וראה, כל אלו הצבאות של מעלה, דהיינו בג' עולמות בי"ע שלמעלה מעוה"ז, הם נכללים באור התכלת עצמו, ואינם מתחתיו, אבל התחתונים מעוה"ז, אינם כן, אינם נכללים באור התכלת עצמו, כי הם דבר הגס, שהעולם עומד ושורה עליו, כלומר שנאחז בו ומתקיים על ידו כהאור בהפתילה כנ"ל, וזולתו לא היה העולם מתקיים. ובג"כ אכיל ושצי לון, ולית לה מלה אחרא לתתא בעלמא דלא אשתצי, בגין דנהורא תכלא שצי לכל מה דקיימא עליה. וע"כ, אוכל ומכלה אותם, ואין לך דבר למטה בעולם התחתון, שלא יכלהו משום שאור התכלת מכלה כל מה שמתחתיו.