זהר

רסז) אלא, בשעתא דאתחרב מקדשא, ואתוקד היכלא, ועמא אתגלי, בעיא שכינתא לאתעקרא מדוכתה, ולמיהך עמהון בגלותא, אמרה איהך בקדמיתא למחמי ביתאי והיכלאי, ואפקוד על דוכתי דכהני וליואי, דהוו פלחין בביתאי.

פירוש הסולם

רסז) אלא בשעתא וכו': ומשיב, אלא בשעה שנחרב בית המקדש ונשרף ההיכל, והעם הלך לגלות, רצתה השכינה להתעקר ממקומה וללכת לגלות עמהם. אמרה השכינה, אלך תחלה לראות ביתי והיכלי, ואפקוד את המקומות של הכהנים והלוים, שהיו עובדים בביתי.