זהר

רסו) כגוונא דא, אינון דרגין עלאין, דאקרון מאורי אור, שלטין ביממא, ונהרין מגו בוצינא עלאה. בשעתא דרמש ליליא, ההוא בוצינא עלאה כניש לון, ואעיל לון בגויה, עד דנהיר יממא. כיון דמברכין ישראל על נהורא ביממא, כדין אפיק לון בשלימו דנהורא. וע"ד מברכין יוצר המאורות, ולא אמרי בורא, והכא בורא מאורי האש. בגין דאינון דרגין לתתא.

פירוש הסולם

רסו) כגוונא דא אינון וכו': כעין זה, אלו מדרגות העליונות הנקראות מאורי אור, שולטים ביום, ומאירים ממאור העליון, שהוא בינה, ובשעה שהחשיך הלילה, מאור העליון ההוא מאסף אותם ומכניסם בתוכו, עד שמאיר היום. כיון שמברכים ישראל על האור ביום, אז מוציא אותם בשלימות הארתם. ועכ"ז מברכים יוצר המאורות, ולא אומרים, בורא, אע"פ שמתחדשים בכל בקר, וכאן במוצאי שבת, אומרים בורא ומשיב הוא משום שהן מדרגות של מטה. פירוש. שיש כאן טעם ב' על מה שאומרים בורא במוצאי שבת, שהוא משום שמאורי האש הם מדרגות שלמטה, דהיינו של אחורים, כמ"ש לפנינו, ובאורות דאחורים יתכן לשון בורא, כמו בורא חשך.