זהר

רסו) ת"ח, הא אתמר דכלהו עשר מחאן דעבד קב"ה במצרים, כלא הוה ידא חדא, דשמאלא אכליל בימינא. דעשר אצבען כלילן דא בדא, לקבל עשר אמירן, דקב"ה אתקרי בהו לבתר. לקבליה דכלא האי דימא, תקיף ורב ושליטא. כד"א, והאחרון הכביד. הה"ד מרכבות פרעה וחילו ירה בים וגו'. ולזמנא דאתי, זמין קב"ה לקטלא אכלוסין וקוזתורנטין וקונטיריסין וקלטירולסין דאדום הה"ד מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה.

פירוש הסולם

רסו) ת"ח הא אתמר וכו': בוא וראה, הרי למדנו, שכל עשר המכות שעשה הקב"ה במצרים, הכל היה יד אחד, כי יד השמאל היתה כלולה בימין, ועשר אצבעות היו כלולות זו בזו, כנגד עשרה מאמרות, שהקב"ה נקרא בהם אחר כך. וכנגד כולם היה זה של הים חזק וגדול ושליט. כמש"א והאחרון הכביד. ז"ש מרכבות פרעה וחילו ירה בים וגו'. ולעתיד לבא עתיד הקב"ה להרוג המונים וקוזתורנתין וקונטיריסין וקלטירולסין, היינו שמות של שרים ומושלים של אדום. זה שאמר מי זה בא מאדום וגו'.