זהר

רסו) וכבד איהו קטרוגא דריאה, דסליק לגבי לבא. נורא מיניה. ואי לאו דנשיב ביה כנפי ריאה, הוה אוקיד ללבא. והוה אוקיד כל גופא נורא דלבא.

פירוש מעלות הסולם

רסו) וככד איהו קטרוגא וכו׳: והכבד הוא המקטרג של הריאה, כי הכבד איהו דרגא דעשו הוא כניש כל דמין בין צלולין בין עכורין (רע״מ פנחס אות תי״א) והוא מזוהמא שבקו השמאל, והריאה ה״ס קו ימין שהוא חסד. שמעלה הכבד אל הלב האש ממנו, ואם לא נושב בו בלב הרוח מכנפי הריאה, היה שורף את הלב, ואש הלב היה שורף את כל הגוף.
פירוש: הלב הוא השכינה מבחינת קו שמאל, שהיא כעין יצחק שהוא קו שמאל דז״א, והכבד הוא מדרגת עשו, מקבל את כל הדם, שמורה על הארת חכמה שמשמאל בסוד כי הדם הוא הנפש, ויש בדם חלק האסור שהוא ג״ר דשמאל, ויש בו חלק המותר שהוא ו״ק דשמאל, ונקראים בשם דמים צלולין ודם טהור, שהוא ו״ק דשמאל, ודמים עכורין ודם טמא הם ג״ר דשמאל, וכבד שהוא עשו הצד ציד מקבל כל הדם הטמא והטהור ונותן אל הלב שהוא השכינה, וההוא לב לאו אורחיה ולאו תואבותיה, בעכירו דעובדין דעמיה אלא נקיט כל ברירו וכל צחותא וכל זכיין וכל עובדין טבין, וכל ההוא עכירו וטנופין ולכלוכא דאינון עובדין בישין אנח לכבד דאיהו עשו איש שעיר וכו׳ (רע״מ פנחס אות שע"ד) כי ע״י שהלב מקבל רוח החסדים מן הריאה השואבת כל מיני משקים שהם חסדים וכנפי הריאה נושבים החסדים אל הלב, דוחה הלב את דם הטמא הבא מג״ר דשמאל, אלא נקיט כל ברירו וכו׳ דהיינו דם הטהור הבא מו"ק דשמאל ומלביש הו"ק דשמאל בחסדים שמקבל מכנפי הריאה. וזה אמרו וכבד איהו קטרוגא דריאה כדרך השמאל הלוחם עם הימין ורוצה להכניעו ולבטלו דסליק לגבי לבא נורא מיניה שמעלה את הארת חכמה דשמאל בלי ימין שנקראת דם, ונודע שבעת גלוי החכמה מתלוים עמה דינים קשים לשרוף את הרשעים וכל אלה הרוצים להמשיך החכמה ממעלה למטה שלכן נקראת אש. ואי לאו דנשיב ביה כנפי ריאה הוה אוקיד ללבא וכו׳, כי הדינים אינם נשקטים עד שב׳ כנפי הריאה נושבות ברוח החסדים, ואז ג״ר דחכמה נדחים לגמרי, והו"ק מתלבשים בחסדים ומאירים.