זהר

רסה) כיון דנפק שבתא, אפיק לון לכל חד וחד, כאילו ההיא שעתא אתבריאו, ונפקו כלהו ואתבריאו כמלקדמין, ואתמניאו על דוכתייהו לשלטאה כדין אתברכא האי שרגא, ואתכפיין קמיה, לאנהרא. כיון דנהרין, כדין אתמנון כל חד וחד על דוכתיה.

פירוש הסולם

רסה) כיון דנפק שבתא וכו': כיון שיוצא השבת, המלכות מוציאה אותם מאורי האש, לכל אחד אחד, כאלו נבראו בשעה ההיא. ויוצאים כולם ונבראו כבתחילה, ונתמנו על מקומותיהם לשלוט. אז מתברכת נר ההוא (כנ"ל אות רנ"ט) והם מתכופפים לפניה, להאיר. דהיינו בסוד כפיפת האצבעות (כנ"ל אות רס"ב) כיון שמאירים אז מתמנים כל אחד ואחד על מקומו.