זהר

רמה) ובההוא זמנא אשתכחו כל כנופיא דמלאכי עלאי קמי קב"ה. אמרו קמיה, מארי דעלמא, כל זיוא וכל נהורא דילן בשכינת יקרך איהו, והשתא תיחות לגבי תתאי. בההיא שעתא אתתקפת שכינתא, ותברת ההוא חשוך קבל, כמאן דמתבר גזיזין תקיפין, ונחתת לארעא. כיון דחמו כלהו כך, פתחו ואמרו יי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. אדיר ודאי, דתברת כמה גזיזין וחילין תקיפין, ונחתת לארעא, ושליטת בכלא. וע"ד כתיב ויהי, צערא דקבילו כמה חיילון ומשיריין, ביומא דכלת משה נחתת לארעא.

פירוש הסולם

רסה) ובההוא זמנא אשתכחו וכו': ובזמן ההוא נמצאו כל קבוצת מלאכים העליונים לפני הקב"ה. אמרו לפניו, רבון העולם, כל זיו וכל אור שלנו הוא בשכינת כבודך, ועתה תרד אל התחתונים, כלומר, שתתפשט הארת החכמה שבה מלמעלה למטה, שאז יחשך אורה. בשעה ההיא נתחזקת השכינה היינו שנתיחדה עם ז"א, ונכללה בהכרעה שלו, שהארת השמאל בכל מקום שהיא, לא תאיר אלא ממטה למעלה, ואז שברה החושך והאפלה כמי שמשבר חניתות חזקות, דהיינו מזיקים גדולים, וירדה לארץ. כיון שראו כולם זה, פתחו ואמרו, ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ, אדיר ודאי, ששברה כמה חניתות וכחות חזקים וירדה לארץ ושלטה בכל. וע"כ כתוב, ויהי, שיורה על צער שקבלו כמה צבאות ומחנות מלאכים ביום שכלת משה ירדה לארץ. גזיזין, פירושו מיני חניתות, הוא מלשון תברא ר"ע, לגזיזיה, (סנהדרין ז').