זהר

רסה) לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין, וכמה היכלין גניזין תמן, דאינון נהרין בנעם יי׳, בגו היכלא דאהבה דקב״ה. ודא הוא דכתיב, לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו. לבתר פרחין ינוקין לעילא, ואינון פרחין לתתא, ומהדרין לדוכתייהו, ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן.

פירוש הסולם

רסה) לבתר עאלין כלהו וכו׳: לאח״כ עולים כולם לפנים. כמה פרוכיות וכמה היכלות גנוזים שמה, שהם מאירים בנעם ה׳, בתוך היכל האהבה של הקב"ה. וז״ש, לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו. לאח״כ פורחים הילדים גמולי מחלב למעלה, דהיינו למתיבתא עלאה, והם, הגברים והנשים, פורחים למטה ששם מקומם (כמו שכ' להלן בלק אות רל״ג) וחוזרים למקומם, בגן עדן התחתון. ומתלבשים שם בלבושם כבתחילה. אשרי העם, שכל טוב של עולם ההוא, מחכה להם.