זהר

רסה) ולבתר דסיים לשיצאה תחותיה, האי נהורא תכלא. מתדבקן ביה תחותיה, כהני וליואי וישראל. אלין בחדוה דשיר, ואלין ברעותא דלבא, ואלין בצלותא. ושרגא דליק עלייהו, ואתדבקו נהורין כחד, ונהירין עלמין, ומתברכין עלאין ותתאין.

פירוש הסולם

רסה) ולבתר דסיים לשיצאה תחותיה, האי נהורא תכלא, מתדבקן ביה תחותיה כהני וליואי וישראל: ואחר שאור התכלת גמר לשרוף ולכלות הכל מתחתיו, באים ומתדבקים בו אז, כהנים ולוים וישראלים, אלין בחדוה דשיר, ואלין ברעותא דלבא, ואלין בצלותא, אלו בחדוה של שירים, שהם הלוים המשוררים. ואלו בכוונת הלב, הם הכהנים. ואלו בתפלה, הם ישראל, ושרגא דליק עלייהו, ואתדבקו נהורין כחד, ונהירין עלמין ומתברכין עלאין ותתאין, והנר דהיינו השכינה דולק עליהם ומאירה. ומתדבקים האורות כאחד, כנ"ל, והעולמות מאירים, והעליונים ותחתונים מתברכים.