זהר

רסד) ואי תימא, ויהי בכל אתר לאו איהו אלא לישנא דצערא, והכא כתיב ויהי ביום. אלא, בההוא יומא דשכינתא נחתת לארעא, אשתכח מקטרגא לגבה, וחפיא ההוא חשוך קבל לגבה, בגין דלא תיחות. ותנינן, אלף וחמש מאה רבוא מלאכין מקטרגין, אשתכחו לגבה בגין דלא תיחות.

פירוש הסולם

רסד) ואי תימא ויהי וגו': ואם תאמר, ויהי, בכל מקום שכתוב אינו אלא לשון צער, וכאן כתוב, ויהי ביום. ומשיב, אלא ביום ההוא שהשכינה ירדה לארץ, נמצא עליה מקטרג, וכיסה עליה חשך ואפלה ההוא כדי שלא תרד, ולמדנו אלף וחמש מאות רבוא מלאכים מקטרגים נמצאו עליה, כדי שלא תרד.
פירוש. ירידת השכינה למטה לשרות על ישראל היינו בגילוי הארת החכמה שבה. ונבחן ירידתה למטה כמו המשכת החכמה ממעלה למטה הנמשך רק על ידי שליטת קו שמאל בלי ימין, וע"כ נמצא אז מקטרג עליה שכסה אותה בחשך ואפלה, דהיינו החשך ואפלה הבא עם שליטת השמאל. ואמרו אלף ות"ק רבוא מלאכין מקטרגין, היינו הנמשכים מקו וחצי קו השמאליים של הג"ר, כי ג' הקוים שה"ס ג' אלפים רבוא, נמצא קו השמאל אלף רבוא, וחצי קו האמצעי ת"ק רבוא, וזה יורה, שהן הדינים דשמאל, והן הדינים דקו אמצעי, נגלו עליה, להסתיר הארת החכמה שבה, שלא תוכל לרדת למטה.