זהר

רסד) ותנינן, גלי קמי קב"ה, דיעקב לאו רעותיה למיחב קמיה בהאי, ולא אסתכל ברעותא באתתא אחרא בההיא שעתא, כשאר חייבי עלמא, ועל כך כתיב ויהיו בני יעקב שנים עשר, דהא בנייהו דשאר חייבי עלמא, דעבדין ההוא עובדא, בשמא אחרא אקרון. והא ידיעא מלה דא לגבי חבריא, ובגיני כך ויקרא לבנו ליוסף, בנו ממש, משירותא וסיומא בנו הוה.

פירוש הסולם

רסד) ותנינן גלי קמי וכו': ולמדנו, גלוי לפני הקב"ה, שיעקב לא היה ברצונו לחטוא לפניו בזה. שבא על לאה וחשב ברחל, ולא הסתכל מדעתו באשה אחרת בשעה ההיא, כשאר רשעי עולם, ועל כך כתוב, ​ויהיו בני יעקב שנים עשר, כי בניהם של שאר רשעי עולם שעושים מעשה ההוא, נקראים בשם אחר, דהיינו בני תמורה ודבר זה ידוע אצל החברים, ומשום זה ויקרא לבנו ליוסף, לבנו ממש מתחילה, מבעת לידת ראובן, ולבסוף, בנו היה.