זהר

רסד) ובגין דארחיה, דהאי נהורא תכלא לשיצאה, ולמהוי אכיל כל מה דאתדבק ביה תחותיה, כד רעוא אשתכח, ושרגא דליק בחבורא חד, כדין כתיב, ותפול אש ה' ותאכל את העולה וגו'. וכדין אתיידע, דההיא שרגא דליק, בחבורא חד, וקשורא חד. נהורא תכלא אתדבק בנהורא חוורא, ואיהו חד. אכיל תחותיה תרבין ועלוון, דמשמע דהא לא אכיל תחותיה, אלא בזמנא דאיהו סליק, וכלא אתקשר ואתחבר בנהורא חוורא, וכדין שלמא דעלמין כלהו, וכלא אתקשר ביחודא חד.

פירוש הסולם

רסד) ובגין דארחיה דהאי נהורא תכלא לשיצאה ולמהוי אכיל כל מה דאתדבק ביה תחותיה כד רעוא אשתכח ושרגא דליק בחבורא חד: ומשום שדרכו של אור תכלת הזה לכלות ולשרוף כל מה שנתדבק בו מתחתיו, אז כאשר נמצא עת רצון והנר דולק ביחוד אחד, כדין כתיב ותפול אש ה' וגו' וכדין אתיידע דההיא שרגא דליק בחבורא חד וקשורא חד, אז כתוב ​ותפול אש ה' ותאכל את העולה וגו'. ואז, כאשר נשרף הכל מתחתיו, נודע שהנר, דהיינו השכינה, דולק בחיבור אחד. ויחוד אחד. כי נהורא תכלא אתדבק בנהורא חוורא ואיהו חד. מבאר איך הם אחד, ואומר אור התכלת שהיא הנוקבא, נתחבר עם אור הלבן, שהוא ז"א, ונעשו שניהם אחד. וכן אור התכלת אכיל תחותיה תרבין ועלוון, דמשמע דהא לא אכיל תחותיה אלא בזמנא דאיהו סליק, וכן אור התכלת אוכל ושורף מתחתיו חלבים ועולות, שמשמע שאינו אוכל ושורף מתחתיו אלא דוקא בזמן שהיא עולה לאור הלבן. נמצא, וכלא אתקשר ואתחבר בנהורא חוורא, וכדין שלמא דעלמין כלהו, וכלא אתקשר ביחודא חד, ונמצא שהכל, דהיינו העשן ואור התכלת, נקשר ונתחבר באור הלבן, ואז נמשך השלום בכל העולמות, והכל נקשר ביחוד אחד.