זהר

רסג) א"ל ת"ח, כמה דארעא דלהון אתאביד לעלם ולעלמי עלמיא, הכי נמי אתאבידו אינון, לעלם ולעלמי עלמיא. ות"ח, דינא דקב"ה, דינא לקבל דינא, אינון לא הוה תייבין נפשא דמסכנא, במיכלא ובמשתיא, אוף הכי קב"ה לא אתיב לון נפשייהו לעלמא דאתי.

פירוש הסולם

רסג) א"ל ת"ח, כמו שארצם נאבד לעולם ולעולמי עולמים, כן נאבדו גם הם לעולם ולעולמי עולמים. ובוא וראה, הדין של הקב"ה הוא דין כנגד דין, כלומר, מדה כנגד מדה, הם לא היו מחזירים נפש העני במאכל ומשקה כן גם הקב"ה אינו מחזיר להם נפשם לעולם הבא. ומה שהזהר אומר לעולם הבא, הוא בדיוק, משום שלומד מארצם, וארצם נאבד רק במשך זמן שתא אלפי שני, שאז היא נקרא לעולם ולעולמי עולמים, אבל בגמר התקון תחזור סדום לקדמותה כמ"ש (ביחזקאל ט"ז) ​ואחותך סדום ובנותיה תשבנה לקדמותן. וע"כ גם בנפשם אינו אומר בזמן התחיה, כנ"ל בדבור הסמוך, לענין העמדה בדין, אלא אומר רק לעוה"ב. שהוא נוהג רק במשך שתא אלפי שני.