פירוש הסולם
רסג)
קול המולה כקול מחנה פירושו, כקול מחנה הקדושה, כאשר מתחברים כל צבאות העליונים למעלה. ושואל מה אומרים, ומשיב שאומרים.
קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו: מחזירים עצמם לדרום אומרים קדוש, מחזירים עצמם לצפון אומרים קדוש, מחזירים עצמם למזרח אומרים קדוש, מחזירים עצמם למערב אומרים ברוך.
ביאור הדברים. ר"ש מבאר ב' מיני הקול שבהכתוב. ואומר
דההוא רקיע מתתקנא עלייהו. שהתיקון צמצום ב' שבהמלכות הנק' רקיע, (כנ"ל באות רס"א) מתתקן על החיות ומסבה זו נכללת ב' הנקודות שבהמלכות בגוף החיות, שהן מפתחא ומנעולא, (
כנ"ל בהקדמת הזהר דף קכ"ג אות קכ"ב ד"ה ב') ולפיכך יש בהם ב' בחינת קול. א) קול ממותק הבינה, אשר נקודה דמנעולא נגנזת ונעלמת לגמרי, ורק הנקודה דמפתחא נגלית בהם. וע"כ
גדפייהו מתחבראן דא בדא לחפייא גופייהו, דהיינו לכסות בחינת הדין הוכלל בגופם מבחינת מנעולא שבהם. ואז נבחן קולם בסוד
קול המולה כקול מחנה. ואז מתפשטים בהם המוחין שה"ס ג"פ קדוש, בסוד ג' קוין שה"ס דרום צפון מזרח, (כנ"ל
ב"א דף שט"ז אות תי"ג). ומערב שה"ס מלכות מקבלת ג' קדושות הללו, ובחינתה עצמה ה"ס ברוך כבוד ה' ממקומו, וד' בחינות הללו מאירים בהחיות, בסו"ה
והחיות רצוא. ב) הוא
קול גדפין דהיינו
בשעתא דאינון פרשי גדפייהו, שכנפיהם פרודות, ואינן מכסות על גופם, שאז נשמע קול בחינת הדין הכלול בגופם ובכנפיהם, אשר קול זה אינו נמתק בהבינה. מחמת הדין הנשמע בתוכו. ולפיכך נוהג בו מיתוק אחר. והוא, כי מבחינת הדין הזה מתתקן המסך דחירק, שעליו יוצא קו האמצעי המכריע בין ב' הקוין.
(כנ"ל בראשית א' דף מ"ח ד"ה נפק) וכל עוד שלא נעשה הזווג על מסך הזה, יש מחלוקת בין הקוין ואינם מאירים, כמ"ש שם. נמצא שכל הארת הקוין תלויה על בחינת הדין הזה הכלול בהמסך, והוא הגורם להם, ע"כ הוא חשוב כמוהם אע"פ שהוא דין. ועל זה הקול אומר הכתוב
ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים, דהיינו הדינים המכונים מים רבים,
כקול שדי בלכתן, שפירושו,
דלא אשתכך לעלמין, על דרך הכתוב
למען יזמרך כבור ולא ידום. כלומר, כי קול זה אע"פ שנשמע בו בחינת דין, מ"מ חשוב מאד, כי מעת הגלותו, נעשה הכרעה בין הקוין, והמוחין מאירים על ידו, והכבוד אינו נדם עוד לעולם. וזסו"ה לעיני
הגוים גלה צדקתו, כי אע"פ שהוא
לעיני הגוים, כלומר שיש בו בחינת דין, מ"מ הוא חשוב מאד, כי
גלה צדקתו, שעל ידו נגלו המוחין, וזולתו לא היו מוחין בזו"ן, כנ"ל.
