זהר

רסג) ומה דאמר מה יעשה לי אדם, הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא, כד אתתקנן בתקונוי. אתקרון אדם. דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו, אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה, אתקרי ידו״ד, ואתקרי אדם בכללא דתערא, ומה דביה.

פירוש הסולם

רסג) ומה דאמר מה וכו׳: ומה שאומר מה יעשה לי אדם, שהוא שם תקון של התפשטות המוחין כנ״ל. כך הוא פירושו. שלמדנו, כל אלו הספירות הקדושות של המלך כשנתקנו בתקונים, דהיינו שנמשכים בהן המוחין, נקראים אדם, שהוא צורה הכוללת כל הצורות, כי ג׳ הצורות אריה שור נשר כלולות בצורת אדם. שה״ס המלכות הכוללת בתוכה כל ג׳ הקוין. וע״כ יחוד ג׳ מוחין חב״ד, שהם כנגד אריה שור נשר, אינם אלא בצורת אדם. וע״כ נבחן לו"ק דמוחין דחב״ד, כי המלכות היא אור נקבה המאירה רק ממטה למעלה שה״ס ו״ק דמוחין. ומה שיוצא מהם מן המוחין, דהיינו המושג לתחתונים, נקרא שם הקדוש. כי שם פירושו השגה. והנרתיק, שה״ס המלכות, המכונה נרתיק, ומה שבו, שהם המוחין: נקראים הויה, ונקראים אדם, דהיינו בכלל הנרתיק ומה שבו.
פירוש. שיעור המוחין המקובל בנרתיק, שה״ס המלכות עם הנרתיק, שניהם ביחד נקראים אדם, ונקראים שם שלם הויה. השם אדם הוא על מה שבו, דהיינו על מציאות המוחין בז״א עצמו. והשם הויה, הוא על היוצא, ומושג ממנו לתחתונים, כי כל שם פירושו השגה.