זהר

רסב) ת"ח, בההוא ליליא דעאלת לאה לגביה דיעקב, ויהבת ליה אינון סימנין, דיהב יעקב לרחל, סליק ברעותיה דאיהי רחל, ושמש שמושא בה, וההיא טפה קדמיתא דיעקב הות, דכתיב כחי וראשית אוני, וסבר דאיהי רחל. קב"ה דאיהו גלי עמיקתא ומסתרתא, וידע מה בחשוכא, סליק ההוא רעותא לאתריה, ובכירותא דראובן אסתלק ליוסף. מאי טעמא, משום דהא דרחל הות, ההיא טפה קדמיתא דנפקת מיעקב, ובגין דהות דילה, ההוא בכירותא ממש דראובן, ירית יוסף, ורחל ירתה לההוא דילה.

פירוש הסולם

רסב) ת"ח בההוא ליליא וכו': בוא וראה בלילה ההוא שבאה לאה ליעקב ונתנה לו אלו הסמנים שנתן יעקב לרחל, מחשש שלא יחליפנה אביה באחרת, וכשראתה רחל שאביה מכניס את לאה במקומה, והיא אינה יודעת הסימנים, ותתבייש. מיד מסרה לה את הסימנים. ועלה ברצונו, שהוא רחל, ושמש בה שימוש, וטיפה ההיא של יעקב היתה הראשונה, כמ"ש, ​כחי וראשית אוני, והוא חשב שהיא רחל. הקב"ה שהוא מגלה עמוקות ומסתרים, ויודע מה בחשך, העלה אותו הרצון למקומו, והבכורה נסתלקה מראובן וניתנה ליוסף. מהו הטעם, הוא משום שטפה זו הראשונה שיצאה מיעקב, היתה שייכת לרחל. ומשום שבכורה ההוא ממש של ראובן, היתה שלה, ירש אותה יוסף, ורחל ירשה את שלה.