זהר

רסא) דבר אחר, ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, רזא דמהימנותא עלאה, לאתדבקא, יצחק בדרגא דחולקיה כדקא יאות. תא חזי, הכא אתכליל אשא במיא ודאי, אשא נטיל מיא, משמע ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, דא מיא דאתכליל באשא. ובקדמיתא, אתכליל כחדא אשא במיא. אימתי, בשעתא דעקד ליה ליצחק, למעבד ביה דינא, כדין אתכליל אשא במיא. והשתא אתכלילו מיא באשא, למהוי כלא רזא דמהימנותא עלאה.

פירוש הסולם

רסא) ד"א ויתן וכו': פירוש אחר בהכתוב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, היינו שנתן לו סוד אמונה העליונה, שהיא בינא, כדי שיצחק יתדבק במדרגות חלקו כראוי. כי לולא נתן לו סוד הבינה, לא היה יכול להתדבק בקו שמאל. (כמ"ש לעיל לך דף קמ"ז ד"ה פנימיות ע"ש)
ת"ח הכא וכו': בוא וראה, כאן נכלל אש שהיא שמאל במים שהם ימין ודאי שהאש לקח את המים, שהשמאל כלל בתוכו את הימין, זה משמע, מהכתוב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, זהו מים שנכלל באש, שאברהם שה"ס מים נתן כל בחינתו ליצחק שה"ס אש. ובתחילה נכללו יחד אש במים, אימתי היה זה, היינו בשעה שאברהם עקד את יצחק לעשות בו דין דהיינו להעלהו לעולה, אז נכללה אש במים, ועתה נכללו מים באש. כדי שיהיה הכל בסוד אמונה העליונה שהיא בינה. כי ב' קוין ימין ושמאל שבבינה נכללו זה בזה, ואז השיגו שלימותם, ולפיכך גם אברהם ויצחק הנמשכים מב' הקוין ההם שבבינה (כנ"ל בפ' לך דף קמ"ז ד"ה פנימיות) צריכים גם כן להכלל זה מזה, ע"כ תחלה נכלל שמאל בימין, שזה היה בשעת העקדה, ועתה, נתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, שבזה נכלל הימין בתוך השמאל. מהימנותא פירושו מלכות. מהימנותא עלאה פירושו בינה.