זהר

רסא) ת"ח, דהא אתמר, דאפילו אינון בני טופנא, לא אתדנו, אלא באשא ומיא. מייא קרירן נחתי מלעילא, ומייא רתיחן סלקי מתתא כאשא. ואתדנו בתרי דינין, בגין דדינא דלעילא, הכי הוה, בג"כ בסדום גפרית ואש.

פירוש הסולם

רסא) ת"ח דהא וכו': בוא וראה, כי למדנו, שאפילו בני המבול לא נדונו אלא באש ומים, מים קרים ירדו מלמעלה, ומים רותחים מלמטה, מן התהום, (כנ"ל פ' נח דף כ"א אות ס' ע"ש) ונדונו בב' דינים. משום שהדין של מעלה כן הוא, בב' דינים, מים ואש, משום זה היה בסדום גפרית ואש. שגפרית הוא ממים, כנודע.