פירוש הסולם
רנ)
ד"א ומשם יפרד וגו' אלין אנון ארבעה דנכנסו לפרד"ס: פירוש אחר על הכתוב,
ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, הוא סוד ארבעה שנכנסו לפרדס, שהם ד' חכמים, בן עזאי ובן זומא ואחר ור"ע. ופרדס הוא ר"ת פשט רמז דרוש סוד, ודורש הלשון משם
יפרד שהוא ר"ת פשט רמז דרוש, שבהם נכנסו ב"ע וב"ז ואחר, שהם קליפין דאורייתא כלפי סוד שהוא פנימיות, שבו נכנס ר"ע, ואומר שרק ר"ע שנכנס במוחא, שהוא בחינת סוד, דהיינו פנימיות התורה, נכנס בשלום ויצא בשלום, אבל שאר הג' שנכנסו בפר"ד ניזוקו. כמו שמבאר והולך.
חד עאל בפישון, דאיהו פי שונה הלכות, אחד, מארבעה החכמים הנ"ל, נכנס בנהר פישון, הרומז על חלק ה
פשט שבתורה המאירה בהפרד"ס, כי פישון הוא נוטריקון פי שונה הלכות, דהיינו פשט התורה.
תנינא, עאל בגיחון, ותמן הוא קבור, ההוא דאתמר ביה, כל הולך על גחון, גבריא"ל גב"ר א"ל: השני שבהם, נכנס בנהר גיחון, ושם קבור אותו שנאמר בו, כל הולך על גחון, דהיינו משה, שה"ס ו' דגחון שהיא גדולה, והיא אמצעית לכל אותיות התורה,
(כמ"ש במס' קידושין דף ל ע"א) והוא בחינת גבריאל, שאותיותיו הוא, גבר אל, דהיינו גבורה של אל. פירוש, כי כל קבורה הוא לכפרה על פגם כמ"ש וכפר אדמתו עמו, ואחר שנתכפר לו הפגם עומד לתחה"מ לנצחיות, ואומר שקבורת משה אינו מבחינת פגמו של משה אלא מבחינת גבריאל, דהיינו גבורה של מעלה, שגבר עליו ולא נתן לו לתקן ולגלות השלימות בחייו, אע"פ שמחמת עצמו היה יכול לגלות כל השלימות, וז"ש.
עליה אתמר, לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו, כלומר מה שדרכו נסתרה ולא גילה שלמותו, הוא מטעם
ויסך אלוה בעדו, ולא מפחיתותו של משה. ולפיכך,
ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא דין דאתגלייא תמן, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה, שנתגלה שם. כי מקום הפגם הוא מקום הקבורה, וכיון שלא היה בו פגם, ע"כ לא ידע איש את קבורתו. אלא בגמר התיקון, אחר שיתגלה שלמותו של משה, אז יהיה ניכר החסרון מתוך השלמות שנתגלה, שה"ס מקום קבורתו.
ודא איהו רמז ולחכימא ברמיזא וזה הוא חלק הרמז שבתורה, ולחכם, מודיעים ברמז.
