זהר

רנ) וההוא אסיא, ימצאהו בארץ מדבר, בבי מרעיה שכיב. ובתהו יליל ישימון, דאינון מרעין דחקין ליה. מאי אצטריך ליה למעבד. יסובבנהו: יסובב סבות, וייתי עלות, בגין דימנע מניה אינון מלין דנזקין ליה. יקיז ליה, ויפיק מניה דמא בישא. יבוננהו: יסתכל ויבין ההוא מרעא ממה הוי, ויסתכל בגין דלא יתרבי עלוי, וימאך ליה. לבתר יצרנהו כאישון עינו, בגין דיהא נטיר כדקא יאות, באינון משקי, באינון אסוותא דאצטריכו ליה, ולא יטעי בינייהו. דאלמלי יטעי, אפילו במלה חד, קב"ה חשיב על ההוא אסיא, כאלו שפיך דמא וקטליה.

פירוש הסולם

רנ) וההוא אסיא ימצאהו וגו': ומפרש דבריו. ורופא ההוא, ימצאהו בארץ מדבר, דהיינו ששוכב בבית חליו. ובתהו יליל ישימון, שהמחלות מצירים אותו. מה הוא צריך לעשות. היינו, יסובבנהו, יסובב סבות ויביא עלות וסבות, כדי שימנע ממנו אלו הדברים שמזיקים אותו, ויקיז ליה דם, ויוציא ממנו הדם הרע. יבוננהו, יסתכל ויבין המחלה ממה היתה, ויסתכל שלא תתרבה המחלה, וימעט אותה. ואחר כך יצרנהו כאישון עינו, כדי שיהיה נשמר כראוי באלו המשקים, ובאלו הרפואות הצריכות לו, שלא יטעה בהן. שאם יטעה אפילו בדבר אחד, וימות, הקב"ה חושב לאותו הרופא, כאלו שפך דם והרגו.