זהר

רנט) ודא איהו אשא דסביל אשא. וכיון דהאי אשא דנפיק מאשא דלעילא אתברכא בברכה דנהורא, כדין כל שאר אשין אחרנין נפקין, ואתמנן בדוכתייהו, ואתייהיב לון רשותא לאנהרא.

פירוש הסולם

רנט) ודא איהו אשא וכו': וזו היא אש הסובלת אש, שהיא האש שבמלכות, וכיון שאש זה היוצא מאש של מעלה, מקו האמצעי, מתברך בברכת האור, אז כל שאר אשים האחרות יוצאות ונתמנות במקומן, דהיינו שניתנה להם רשות להאיר.
פירוש. הדינים מכונים אש, כי הם משולים לאש, מה אש הגשמי, בעת שהיא מתוקנת כראוי, אין לך דבר טוב בעולם יותר ממנה לקיום כל המציאות, ואם אינה מתוקנת כראוי, אין לך משחית ומכלה את המציאות גדול ממנה. כך הדינים העליונים, בעת שהם מתוקנים כראוי, כל שלמות קיום מציאות הרוחני תלויה בהם. כגון, הדינים המתוקנים בקו האמצעי, שבהם כופה את קו השמאל להתחבר עם קו הימין. נמצא גורם בזה להארת החכמה, (כנ"ל לך י"ג ד"ה ונתבאר) אשר אינה מאירה כלל בלי חסדים שבימין. והארת החכמה היא מקור כל המוחין דגדלות שבפרצופין העליונים, כנודע. הרי שכל השלימות תלויה בדינים ההם המתוקנים. ואם אינם מתוקנים, כל העונשים וכל הסתלקות האורות מעליונים באים מהם, (כנ"ל ויצא דף י"ג ד"ה סתרא) ובזה תבין סוד הברכה בורא מאורי האש שאנו מברכים במוצאי שבת, שהוא על אש המתוקן הזה שבמלכות, דנפיק מאשא דלעילא, דהיינו מקו האמצעי, ואז נעשה תקון בזה לכל האשים היוצאות ממלכות שיכלו להאיר, כגון ארבע מלאכי המרכבה דמלכות, שהם מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהם מאירים, שאז הארת החכמה שבמלכות הרוכבת עליהם, מתגלה. כמ"ש לפנינו.