זהר

רנט) נטליה רב מתיבתא, ונשקיה. אמר חייך, הכי אוקמוה במתיבתא דרקיעא, והכי הוא ודאי. ים האחרון: דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא, כמה חדוה על חדוה, אתוסף בההוא ינוקא, גו בני מתיבתי. כ״ז טעמי דאורייתא, אמר ההוא ינוקא. ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא. זכאה חולקיה, מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון, לא זכה אבוה למילף ליה. אמר, אבוה שבק.

פירוש הסולם

רנט) נטליה רב מתיבתא וכו׳: לקחו רב מתיבתא ונשקו. אמר לו, חייך, שכך העמידו בישיבה של הרקיע, וכך הוא ודאי. ים האחרון, פירושו, מדרגות אחרונות שלה, דהיינו נקודה דמנעולא. אהה חסיד קדוש, אמרה הנשמה לר׳ שמעון, כמה שמחה על שמחה נתוסף בילד ההוא בין בני הישיבה, וכ״ז טעמים בתורה אמר אותו הילד. ושבעים כתרים העטירו לאביו באותו יום. אשרי חלקו מי שזכה ללמד לבנו. א"ר שמעון וכי לא זכה אביו ללמוד אותו. אמר לו אביו מת.