חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות רנח

זהר

רנח) תלת סדרין מתפרשן לכל סטר, לד' סטרי עלמא, ובכל סדרא וסדרא, דאיהי לכל סטר, תלת סדרין אחרנין. סדרא קדמאה דלסטר מזרח, תלת סדרין אינון, ואינון תשעה סדרין, בגין דכל סדרא מאינון תלת, אית ליה תלת סדרין, ואשתכחו דאינון תשעה, וכמה אלף ורבבן תחותייהו.

פירוש הסולם

רנח) תלת סדרין מתפרשן וכו': ג' מערכות מתחלקות לכל רוח, מן ד' רוחות העולם, ובכל מערכה ומערכה שבכל רוח, יש שלש מערכות אחרות. באופן, אשר למערכה הראשונה שברוח מזרח, יש שלש מערכות והן תשע, משום שבכל מערכה מאלו השלש, יש שלש מערכות, ונמצא שהן תשע. וכן בשאר ג' רוחות העולם, יש תשע בכל אחד. וכמה אלף ורבבות תחתיהם. הגם שמאמר הזה נדפס בפרשת פקודי דף מ"ז אות קל"ב ושם מקומו ולא כאן. עכ"ז כיון שנדפס לפנינו, אבארו כאן. וחסר כאן תחילת המאמר, וז"ל, ורזא דיליה דמשכנא, בתלת תלת באילן מתכן, שהם זהב וכסף ונחשת, ובשארא, ארבע, כגון תכלת וארגמן, ותולעת שני ושש, וכגון ארבעה טורי אבן. אמר ר' יהודה מנהון בתלת, מנהון בארבע מנהון בתרין, מנהון בחד, אבל כל סדרא וסדרא לאו איהו אלא בתלת. תלת סדרין אינון, וכו' כמו שנדפס כאן.
וביאור הדברים. ד' רוחות העולם ה"ס חו"ב תו"מ. ואף על פי שנכללים זה מזה, והיה צריך להיות בכל אחד מהם חו"ב תו"מ, מכל מקום, אין שם רק חו"ב ות"ת בכל אחד, ומלכות חסרה, ואפילו ברוח מערב, שהוא מלכות, אין שם אלא חו"ב ות"ת, ובחינתה עצמה שהיא מלכות חסרה בה. והטעם היא, כי מלכות נמתקה בבינה, ונחשבת משום זה כבחינת מלכות דבינה שהיא בחינת עטרת יסוד, ומלכות עצמה נעלמה מכח מיתוק הזה. (כנ"ל ב"א דף פ"ה ד"ה ביאור ע"ש.) ולפיכך הגם שיש ארבע רוחות שהם חו"ב תו"מ, מ"מ רוח מערב שהיא מלכות אינו אלא בחינת עטרת יסוד שהיא בחינת ת"ת ולא מלכות. וכשנכללים זה מזה אין בכל אחד אלא ג' שהם חו"ב ות"ת, ואפילו ברוח מערב אין שם אלא ג' שהם חו"ב ות"ת.
וז"ש, תלת סדרין מתפרשן לכל סטר לד' סדרי עלמא, דהיינו אפילו לרוח מערב, שהיא מלכות, ויש ד' סדרים. אבל, ובכל סדרא וסדרא דאיהו לכל סטר, תלת סדרין אחרנין, ולא ארבעה, כי עצם המלכות חסרה, והרוח מערב הוא רק מלכות הממותקת בבינה, ולא מלכות עצמה. ולפיכך נבחנות ב' מיני התכללות הספירות זב"ז. א) שחו"ב תו"מ נכללים זה בזה והם י"ב ולא ט"ז. ואינה התכללות גמורה, כי צריך להיות כאן ט"ז, וע"כ צריכים להתכללות ב', אשר הג' שבכל רוח יתכללו ג"כ זב"ז ונעשה ג' בכל אחד, שהם תשע בכל רוח, וז"ש ואינון תשעה סדרין בגין דכל סדרא מאינון תלת אית ליה תלת סדרין, דהיינו התכללות הב' שהוא התכללות גמור, וכולו רחמים, שאין שם אפילו התכללות מרוח מערב.
ועם כל זה מכח התקונים והמוחין של מספר י"ב הנ"ל שמלכות חסרה מבחינתה עצמה, מ"מ מקבלת תיקונה מהם. וז"ש וכמה אלף ורבוון תחותייהו, כי הארות החכמה, הנמשכות מישסו"ת נבחנות לאלף, כי י' ספירותיהם הן במספר אלף. והארות החסדים הנמשכות מאו"א עלאין נבחנות לרבבות, כי י' ספירותיהם הן במספר רבבה. וכנגדם יש קליפות לעומת בחינת אלף. והם נאחזים במלכות הממותקת, שה"ס עטרת יסוד, הראויה למוחין דאלף. ויש קליפות לעומת בחינת רבבה, שהם נאחזים במלכות הבלתי ממותקת, דהייני בעצם המלכות. וזסו"ה יפול מצדך אלף, דהיינו על ידי המוחין דהארת חכמה הנמשכים מישסו"ת, שהם בבחינת אלף, והם נמשכים מקו שמאל בעיקר, שז"ס מצדך, שפירושו, מצד שמאל, ורבבה מימינך אליך לא יגש, דהיינו על ידי המוחין דחסדים הנמשכים מאו"א עלאין, שהם בבחינת רבבה, נצלים מן הקליפות, שהם בבחינת רבבה, ואינם מניחים אותם להתקרב אל האדם. והם נמשכים מקו ימין, ועל כן אומר מימינך. ואלו הקליפות דרבבה חזקות הן, ואי אפשר להפילן כמו הקליפות שבבחינת אלף, וע"כ אינו אומר עליהן, אלא, אליך לא יגש. כי אי אפשר להפילן מטרם גמר התקון. וז"ש וכמה אלף ורבוון תחותייהו, דהיינו ב' בחינת הארות הנ"ל המפילים הקליפות דאלף, ומרחיקים הקליפות דרבבה. ונמצא שמגיע תקון גם לעצם המלכות החסרה בסוד המספר י"ב, דהיינו בשיעור שמרחיקים הקליפות דבחינת רבבה.