זהר

רנז) לדוד. גבר שלים בתקונוי, גבר מתקנא, גבר זכאה. דוד ודאי דלא אשתני לעלמין. בהיותו במדבר יהודה, דא שבחא דדוד, אע"ג דבצעריה הוה, אע"ג דהוו רדפי אבתריה. ומאי תושבחתא קאמר. תושבחתא דאיהו רב ויקירא.

פירוש הסולם

רנז) לדוד, גבר שלים וכו': לדוד, היינו איש שלם בתקוניו, איש מתוקן, איש צדיק. דוד ודאי לא נשתנה לעולם. שהיה שוה הן בשעת נחת והן בשעת צער. בהיותו במדבר יהודה, זה שבחו של דוד, אע"פ שהיה בצערו אע"פ שהיו רודפים אחריו, היה משבח ומזמר לה'. ואיזה שבח אמר, שבח שהוא גדול ויקר.