זהר

רנז) בגין דכד עאל שבתא ואתקדש יומא, קדש אתער ושליט בעלמא, וחול אתעדי משולטנותא דיליה, עד שעתא דנפיק שבתא לא תייבין לאתרייהו. ואע"ג דנפיק שבתא, לא תייבין לאתרייהו עד זמנא דאמרי ישראל בא"י המבדיל בין קדש לחול, כדין קדש אסתלק, ומשריין דאתמניאו על יומי דחול מתערין ותייבין לאתרייהו כל חד וחד על מטריה דאתפקד עליה.

פירוש הסולם

רנז) בגין דכד עאל וכו: כי כשנכנסה השבת ונתקדש היום, נתעורר הקדש ושולט בעולם, והחול הוסר משליטתו, ועד השעה שהשבת יוצא אינם שבים למקומם. ואף על פי שיוצא השבת, אינם חוזרים למקומם, עד השעה שאומרים ישראל, בא"י המבדיל בין קדש לחול. אז הקודש מסתלק, והמחנות שנתמנו על ימי החול, מתעוררים וחוזרים למקומם, כל אחד ואחד על משמרתו אשר הפקד עליו.