זהר

רנו) מזמור דא רוח קדשא. אמאי אקרי הכי. בגין דאיהי, משבחת תדיר למלכא עלאה דכל זמנא הוה קא משבחת ומזמרת, ולא שכיך. כיון דאתא דוד אשכח גופא מתתקנא כדקא יאות, ושרת עליה, והוו מגלי בהאי עלמא, לשבחא ולזמרא למלכא, וכלא, בגין דיתתקן האי עלמא, כגוונא דלעילא.

פירוש הסולם

רנו) מזמור דא רוח וכו': מזמור, זהו רוח הקודש, שנקרא מזמור, למה נקרא כך, משום שהמלכות שהיא רוח הקודש, משבחת תמיד למלך העליון, לז"א, שבכל זמן היא משבחת ומזמרת ואינה שוקטת. כיון שבא דוד, ומצא הגוף של המלכות, דהיינו הו"ק שלה, מתוקן כראוי, ושרתה עליו, היה מגלה בעולם הזה לשבח ולזמר למלך, לז"א. והכל כדי שיתוקן עולם הזה כעין של מעלה.