זהר

רנו) אתער, אזל לגביה דר"ש, נשק ידוי, אמר, הכי חמינא בחלמא. זמנא אחרא חמינא בחלמא, חד ספרא דאגדתא דאחזיו קמאי, והוה כתיב ביה, חכמה ותפארת במקדשו, חכמה לעילא, תפארת לתתא. במקדשו לגבייהו. והכי חמינא בחלמא זמנא חדא. והכי אשכחנא בפומאי. א"ל ר' שמעון, עד כען רביא אנת, למיעל בין מחצדי חקלא, והא כלא אחזיאו לך. ודא הוא דכתיב, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה שמו, תפארת בנו.

פירוש הסולם

רנו) אתער, אזל לגביה וכו': הקיץ משנתו, הלך אל ר"ש, נשק ידיו, אמר, כך ראיתי בחלומי. ובפעם אחר ראיתי בחלומי ספר אחד של אגדה, שהראו לפני, והיה כתוב בו, חכמה ותפארת במקדשו: חכמה למעלה, תפארת למטה במקדשו, שהוא מלכות, אצלם. וכך ראיתי פעם אחת בחלומי, וכך מצאתי בפי, שנפל מקרא הזה בפי. א"ל ר"ש עד עתה עוד ילד אתה להכנס בין קוצרי השדה, דהיינו בעלי הסוד, והרי הכל הראו לך. וזה הוא שכתוב, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה הוא שמו, תפארת בנו. כי חו"ב הם או"א של תפארת כנודע.