פירוש הסולם
רנו)
ד"א ונהר יוצא מעדן בודאי לעילא בעץ חיים תמן לית קליפין נוכראין הה"ר לא יגורך רע: פירוש אחר על הכתוב ו
נהר יוצא מעדן הוא, כי ודאי הוא שבעץ החיים העליון, דהיינו בז"א דאצילות, אין שם קליפות זרות וז"ש עליו
לא יגורך רע, כי הקליפות מתחילות בעולם הבריאה שמתחת האצילות,
אבל בעץ דלתתא אית קליפין נוכראין ודאי, ואיהו נטוע בג"ע דזעיר אפין דאיהו חנוך, מטטרון אבל בהעץ שלמטה, דהיינו שכעולם הבריאה, יש קליפות זרות בודאי, ועץ הזה נטוע בג"ע דז"א שלמטה דהיינו ז"א דבריאה. והעץ אשר שם נק' חנוך או מטטרון,
דג"ע דלעילא דקב"ה לית תמן ערטומא למהוי תמן נפתל ועקש, כי בג"ע העליון של הקב"ה, דהיינו בג"ע דאצילות, אין שם קליפות שיהיה שמה נפתל ועקש,
ובגין דא, ונהר יוצא מעדן וגו' ויכילנא למימר במטטרון יוצא מעדן, מעדון דיליה, ועל כן נאמר עליו ונהר יוצא מעדן וגו' שנהר הוא מטטרון. יוצא מעדן, היינו שיוצא מהעדון שלו, שהם מוחין דאמא, כי הבינה נקראת עדן (
כנ"ל דף רי"א אות רמ"ז)
להשקות את הגן. גן דיליה פרדס דיליה דתמן עאלו בן עזאי ובן זומא ואלישע, להשקות את הגן היינו גן של מטטרון, פרדס שלו, כלומר מלכות דבריאה, ששם נכנסו ב"ע וב"ז ואלישע,
וקליפין דיליה מסטרא דא טוב ומסטרא דא רע. ודא אסור והתר וכו', והקליפות של מטטרון, הם טוב מצד זה, ורע מצד זה, וזהו שיש בהתורה, איסור והתר כשר פסול, טומאה וטהרה.
פירוש, כי הוקשה לו לר"ש על הכתוב ונהר יוצא וגו', שביארוהו לעיל (דף רי"א אות רמ"ז) שנהר הוא ז"א דאצילות. ועדן הוא אמא עלאה. כי א"כ איך אומר הכתוב יוצא מעדן שפירושו שיוצא מהמוחין דאמא עלאה, הרי באצילות אין קליפות שיעכבו שם הארת המוחין עד שיתכן לומר על הז"א שהוא יוצא ונבדל מאמא עלאה. ולפיכך פירש ר"ש אשר נהר, הוא מטטרון, שהוא למטה מפרסא דאצילות שכבר יתכן בו קליפות להפרידו מאצילות, ועומד בג"ע דבריאה להשקות אותה. וע"כ אומר הכתוב
ונהר דהיינו מטטרון,
יוצא מעדן היינו מג"ע העליון, שהוא מלכות דאצילות, כי יצא ונפרד הימנה ובא לבריאה בכדי
להשקות את הגן, שהיא ג"ע דבריאה, מלכות דבריאה, המכונה פרד"ס, ששם נכנסו בן עזאי וכו'.
