זהר

רנו) איהי מרגלית כלילא מכל גוונין נהירין דאינון נהירין מגרמיה וסגולה דיליה בכל נקודין דאתוון וטעמי בכל שם ושם. מסטרא דחלם איהי סגולתא.

פירוש מעלות הסולם

רנו) איהי מרגלית כלילא וכו': מלכות היא מרגלית הכלולה מכל הצבעים. דהיינו מכל הספירות המאירים בה. והם מאירים בה מעצמותו של ז״א, כי היא אין לה מגרמה כלום. והיא סגולה שלו, כלומר שעל ידה נתקן בקו אמצעי שה״ס סגול. בכל הנקודות של האותיות. וכן בטעמים דהיינו סגולתא בכל שם ושם. מבחינת החולם היא סגולתא דטעמים.
פירוש, מלכות מבחינת עצמותה אינה ראויה לקבל אור עליון, אלא אחר שהיא עולה ונכללה בבינה נעשית ראויה לקבל אור בסוד זרקא מקף שופר הולך סגולתא, (פנחס אות תרס״ח) ותחלת התקון הוא ברדל״א שנתקן שמלכות שלו לא תרד מבינה לעולם, שלכן נקרא רישא דלא אתיידע, כי אין בו בחינת הטהרה של קו שמאל ולא נודע בו הארת חכמה וכולו ימין שהוא חסדים, שבזה, נותן עזר לקו אמצעי שבכל המדרגות והפרצופים שלמטה ממנו למעט את קו השמאל שלא יאיר רק בו״ק ומכריע אותו וזהו השורש של תקון ג׳ קוים בכל העולמות. וכאן ברדל״א נבחן שקו אמצעי הוא למעלה מב׳ הקוים ימין ושמאל, דהיינו סגולתא דטעמים. והם ג׳ רישין דעתיקא, אשר רדל״א מכריע ומיחד ב׳ הקוים ימין ושמאל שהם ב' רישין כתרא וחכמה סתימאה דא״א שהם למטה ממנו. וה״ס נקודת חולם על הצירי, שממנו נתקן נקודת הסגול ימין ושמאל ומכריע חב״ד חג״ת נה״י, כמו שנתבאר באדרא זוטא (אות מ״ב) אשר בגין דעתיקא אתרשים בתלת שהוא סגולתא כנ״ל, אוף הכי כל שאר בוצינין דנהרין מניה כלילן בתלת. והוא נקודת סגול דנקודות.
וזה אמרו איהי מרגלית כלילא מכל גוונין נהירין, דאינון נהירין מגרמיה, כי אחר עליית מלכות לבינה נעשית ראויה לקבל כל המוחין העליונים של ז"א ונכללת מכולם. וסגולה דיליה וכו' כי ע״י עלייתה לבינה נעשה תקון הקוים בסוד סגול דנקודות וסגולתא דטעמים, בכל שם ושם דהיינו בכל מדרגה שיש בה קומה שלימה שאז נקראת בשם.