זהר

רנה) יריעות דמשכנא דאמרן דאינון רזין עלאין. רזא דשמיא והא אוקמוה נוטה שמים כיריעה. ורזא דהאי בההוא חושבן דקאמרן. ואית יריען דקאמרן ברזא חדא ואית יריען ברזא אחרא, וכלא איהו ברזא דלעילא. וע"ד כלא איהו למנדע חכמתא, דכל סטרא וסטרא, וכל מלה ומלה. וע"ד אבחין ב"נ בין טב לביש, בין רזא דחכמתא, ובין מלה דלא קיימא בחכמתא. וברזא דמדידו קדמאה, הא אתמר בכמה סטרין איהו.

פירוש הסולם

רנה) יריעות דמשכנא וכו': יריעות המשכן שאמרנו, שהן סודות עליונים, הן סוד השמים, דהיינו ז"א, והעמידוהו, בסו"ה נוטה שמים כיריעה, (כנ"ל תרומה אות תש"א) וסוד של אלו הוא בחשבון שאמרנו, שהן סוד ל"ב, כנ"ל, ויש יריעות שאמרנו שהן בסוד אחד, דהיינו יריעות שש משזר וגו' ויש יריעות בסוד אחר דהיינו יריעות עזים, והכל הוא בסוד שלמעלה, דהיינו מבחינת שמים. וע"כ הכל הוא לדעת חכמה של כל בחינה ובחינה וכל דבר ודבר. וע"כ מבחין האדם בין טוב לרע. דהיינו בין יריעות שש משזר וגו' שהן טוב, ליריעות עזים שהן רע (כנ"ל אות רמ"ז) בין סוד החכמה ובין דבר שאינו עומד בחכמה, אלא בחסדים. דהיינו בין יריעות שש משזר וגו' שהן בשליטת החסדים, ובין הקרשים שהם גם בשליטת החכמה. (כנ"ל אות רנ"ב) ובסוד המדידה הראשונה, שהיתה בסוד אמה, הרי נתבאר בכמה בחינות היא, דהיינו אלף ות"ק בחינות שבכל בחינה י"ב אלפי אמה (כנ"ל אות רמ"ב).