זהר

רנה) ועל כך, השתא כיון דעלמא אתחדש כמלקדמין, בריך לון, ברכה דא, ושליט לון על כלא, כד"א וכל דגי הים בידכם נתנו. ואפילו נוני ימא. ר' חייא אמר, בידכם נתנו. מקדמת דנא. דכד ברא קב"ה עלמא מסר כלא בידהון, דכתיב, ורדו בדגת הים ובעוף השמים וגו'.

פירוש הסולם

רנה) ועל כך השתא וכו': ועל כן עתה כשיצאו מן התיבה, כיון שהעולם נתחדש כבתחילה, ברך אותם ברכה זו, והמשיל אותם על כל הבריות, ואפילו על דגי הים. כש"א, ​וכל דגי הים בידכם נתנו. ר' חייא אמר, בידכם נתנו, מקודם לכן, כי כשברא הקב"ה את העולם מסר הכל בידיהם, שכתוב ​ורדו בדגת הים ובעוף השמים וגו'. הרי שנתנו בידיהם עוד מיום שנברא אדם הראשון.
פנימיות הדברים. כי האדם הוא אחרון שבבריאה, ונודע שכל בריה היותר זך נברר תחילה. ונמצא שבחינת האדם היא העבה ביותר מכל בריות העולם. גם נודע, שכל מסך היותר עב הוא מקבל קומת זווג היותר גבוה, וע"כ קבל האדם קומת אור יותר גבוה מכל בריות העולם, שה"ס צלם אלקים. וע"כ נפל פחדו על כל בריות העולם. כי מטבע הקטן להכנע ולירא מפני הגדול ממנו. אמנם אחר שחטא בעץ הדעת, ואבד קומת האור, ונשאר לו העוביות, הגדולה יותר מכל הבריות, ריקנית בלי אור, ונגלה ששפל יותר מכל בריות העולם. וע"כ נתהפך השיטה, שהאדם מפחד מבריות העולם. וז"ס שאמרו חז"ל (סנהדרין לח.) ​אם חטא אדם אומרים לו יתוש קדמך. כי אם אינו חוטא, ומחזיק לו מסך על עוביותו, נמצאת העוביות לשבח אליו, שהרי משיג משום זה קומת אור גבוה יותר. אבל כשהוא חוטא ואובד קומת אורו, ונשאר בעוביותו בלבד, הרי היא לגנאי לו, ואז היתוש קודם במעלה אליו, כי נברר תחילה, והוא זך ביותר.