זהר

רנה) והאי תכלת איהו דין. דינא אדנ"י. דינא דמלכותא דינא ותרין גוונין רשימין בטלית, חד חוור, וחד תכלת. ועל תרין גוונין אלין אתמר, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. לבנת, לובן דספיר. דאיהו כליל בתרין גוונין, רחמי ודינא, חוור ואוכם. אוכמו דתכלת. ועל תרין גוונין, רמיזו רבנן, מאימתי קורין את שמע בשחרית, משיכיר בין תכלת ללבן. למהוי ברתא דמלכא, ק"ש, יחודא דקב"ה, כליל מתרין גוונין אלין, דאינון ידו"ד אדנ"י, רחמי ודינא. כגוונא דקב"ה כליל ב' גוונין, יהו"ה אדנ"י למהוי רחמי ודינא, כסא דין וכסא רחמים.

פירוש הסולם

רנה) והאי תכלת איהו וכו': ותכלת זו היא דין. כי שם המלכות הוא אדני, שהוא אותיות דינא. שה"ס דינא דמלכותא דינא. וב' צבעים רשומים בטלית, אחד לבן ואחד תכלת. ועל ב' צבעים אלו, נאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. לבנת היא לבן של הספיר, כי הספיר כלול מב' גוונים, שהם רחמים ודין, דהיינו לבן שהוא רחמים ושחור, שהוא שחרות של תכלת, ועל ב' צבעים אלו רמזו חכמים, מאימתי קורים את שמע בשחרית, משיכיר בין תכלת ללבן. כי בת מלך שהיא מלכות שה"ס קריאת שמע, שהיא יחוד הקב"ה, היא כלולה מב' צבעים אלו, לבן ותכלת, שהם הויה אדני, הויה ה"ס לבן, ואדני ה"ס תכלת. כדי להיות רחמים ודין. כמו הקב"ה, שהוא ז"א, כלול מב' צבעים, שה"ס הויה אדני, להיות רחמים ודין, דהיינו כסא דין וכסא רחמים.