זהר

רנד) בכה ר׳ שמעון, א״ל לא תבכי בוצינא קדישא, זכאה חולקך, דאפילו ינוקי, מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא, ואימא לך, מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא, כד עאל קליה דההוא ינוקא, כגירא לגו, וכלהו צייתי ליה. בההיא שעתא אזדזע רב מתיבתא, וכל אינון דהוו קמיה, ואמר, מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא, למיעל. קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא, ועאל. וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה, אמר רב מתיבתא, אימא קראיך ברא קדישא.

פירוש הסולם

רנד) בכה ר׳ שמעון וכו׳: בכה ר״ש. אמר לו אל תבכה מאור הקדוש, אשרי חלקך, שאפילו ילדים אומרים ממך, דהיינו בזכותך, סודות סתומים שבתורה, בוא ואומר לך, מה שעשו בני הישיבה בשביל הקול של אותו ילד. כשהקול של אותו הילד נכנם כחץ לפנים, וכולם הקשיבו לו, באותה שעה נזדעזע ראש הישיבה, וכל אלו שהיו לפניו, ואמר, מי המה שאינם עוזבים אותו בן אלקים חיים, להכנס. קמו ואחזו בו ג׳ עמודים, שה״ס הארת ג׳ קוין, שהיו עומדים לפני רב מתיבתא, ונכנס. וכל בני הישיבה נתאספו אליו. אמר רב מתיבתא, אמור המקרא שלך. בן קדוש.