זהר

רנג) והא אמרן, כמה איהו שיעורא דאמה. ודא איהו רזא דשיעורא חד סרי ופלגא, דסלקין, ולא סלקין, בגין דגרעין מאינון אופנים. ואוקמוה ברזא דרתיכא קדישא, ואינון עשרין, להאי סטרא עשר, ולהאי סטרא עשר, עד דסלקין לרזא דשרפים עלאין. ולבתר סליק רזא דקודשא, עד דאתערו כלהו, ברזא דההוא בריח התיכון, כמה דאוקמוה, ועל דא פלג אית ביה בלא שלימו.

פירוש הסולם

רנג) והא אמרן כמה וכו': וכבר אמרנו כמה הוא שיעור אמה, דהיינו שכוללת כ"ח אורך וד' רוחב שהן ל"ב. וזה שבכאן הוא סוד שיעור, י"א וחצי, דהיינו עשר ארך, ואמה וחצי אמה רחב, שהן ביחד י"א אמה וחצי אמה שהן עולות לשיעור י"ב, ואינן עולות שחסר להם חצי, משום שחסרים מאלו אופנים, דהיינו שהן חסרות המלכות שלהן הנקראת אופנים, כי המה רק ג"פ שלש שהם תשע חב"ד חג"ת נה"י, וחסרים המלכות שלהם, כנ"ל בדיבור הסמוך. והעמידוהו בסוד המרכבה הקדושה, שהם כ' קרשים לצד ימין עשרה, ולצד שמאל עשרה, עד שעולים לשרפים עליונים דהיינו ב' קוין ימין ושמאל דשרפים הנבחנים לעליונים, וקו אמצעי נבחן לתחתון (כנ"ל אות קל"ו בהסולם) ואח"כ עולה סוד הקדושה עד שמתעוררים כולם בסוד בריח התיכון, דהיינו שמקבלים קו האמצעי. ואלו ג' קוין הם ברת"ס, וע"כ יש בהם חב"ד חג"ת נה"י, אבל חסרה בהם המלכות, וע"כ יש בהם חצי אחד בלי שלמות. והם רק י"א וחצי בלבד, ולא י"ב שלמים.
פירוש סוד המלכות החסרה בהם ה"ס מלכות דמנעולא, שאין בהם אלא מלכות דמפתחא שהיא בחינת יסוד, ועל כן נחשבת המלכות שהיא חסרה חצי פרצוף שלה שמחזה ולמטה, כנ"ל בסוד מ"ה נהורין, (באות קמ"ה) וסוד י"ב הם ג' קוין, שבכל קו יש ד' בחינות חו"ג תו"מ, והם י"ב, וכיון שהמלכות שהיא פרצוף הי"ב שבהם אינה אלא חצי פרצוף עד החזה, נמצא שאין בהם אלא י"א פרצופין וחצי פרצוף. וזה אמרו, חד סרי ופלגא דסלקין ולא סלקין בגין דגרעין מאינון אופנין, שמשום שחסרים מבחינת עצם המלכות, אין בהם רק חצי פרצוף המלכות שעד החזה שלה, שעד שם נחשבת לט"ר שבה עד היסוד, וחצי פרצוף שמחזה ולמטה חסר, וע"כ אינם אלא י"א וחצי ואח"כ מרחיב לבאר זה, שע"כ הקרשים הם בסוד ג' קוין שהם עשרה לימין ועשרה לשמאל ובריח התיכון, והמלכות לא נזכר בהם. כי חסרה מהם. וע"ד פלג אית ביה בלא שלימו, כמבואר.