זהר

רנג) ר' אבא פתח קרא ואמר, מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. מאי שנא מכל שאר תושבחן, דלא קאמר באן אתר שבח לון דוד מלכא, ומ"ש הכא דקאמר בהיותו במדבר יהודה. אלא לא דא בלחודוי, דהא אוף הכי נמי, בשנותו את טעמו לפני אבימלך. בבא הזיפים. וכן כלהו. לאחזאה לכל בני עלמא, שבחיה דדוד, דאע"ג דבצערא הוה, והוו רדפי אבתריה, הוה משתדל לומר שירין ותושבחן לקב"ה.

פירוש הסולם

רנג) ר' אבא פתח וכו': ר"א פתח המקרא ואמר, מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. שואל, מהו השינוי מכל שאר השבחים שאינו אומר באיזה מקום שיבח אותם דוד המלך, ומה השינוי כאן, שאומר, בהיותו במדבר יהודה. ומשיב, אלא לא זה בלבד, כי יש גם כן, בשנותו את טעמו לפני אבימלך. וכן, בבא הזיפים. וכן כולם. שהוא להראות לכל בני העולם שבחו של דוד שאע"פ שהיה בצער, והיו רודפים אחריו, היה משתדל לומר שירות ותשבחות להקב"ה.