זהר

רנב) אלא ודאי אתערותא דרחימו דדכורא לגבי אתתא, לאו איהו אלא שמאלא, דכתיב שמאלו תחת לראשי. וחשך ולילה כחד אינון, ושמאלא אתער רחימו תדיר, לגבי נוקבא, ואחיד בה, ועל דא אף על גב דאברהם רחים לה לשרה, לא כתיב ביה ויאהבה, אלא ביצחק. ואי תימא ויאהב יעקב את רחל, סטרא דיצחק, דהוה ביה, קעביד ליה.

פירוש הסולם

רנב) אלא ודאי אתערותא וכו': ומשיב, אלא ודאי, התעוררות האהבה של הזכר אל הנוקבא, אינה אלא מקו השמאל, שכתוב, ​שמאלו תחת לראשי. וחשך, שהוא קו השמאל. ולילה, שהיא הנוקבא כאחד הם, כי השמאל מעורר תמיד האהבה אל הנוקבא ואוחז בה, ועל כן אע"פ שאברהם אהב את שרה, לא כתוב בו ויאהבה, אלא ביצחק בלבד, להיותו קו השמאל דז"א. ואם תאמר, הרי כתוב ​ויאהב יעקב את רחל, אע"פ שאינו קו שמאל. הוא, משום שצד יצחק שהיה כלול בו עשה את זה. פירוש, כי יעקב הוא קו אמצעי דז"א, הכולל בתוכו ב' הקוין ימין ושמאל, שהם אברהם ויצחק. ומשום התכללותו של יצחק שהיה בו, יתכן לומר עליו ויאהב, כמו ביצחק.