זהר

רנב) תקונא תניינא. נפיק שערא, וסליק מרישא דפומא, עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא, עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא.

פירוש הסולם

רנב) תקונא תנינא וכו׳: התקון השני. השערות יוצאות ועולות מתחילת הפה, דהיינו השפה העלאה, עד ראש האחר דפתח הפה. ויורדות גם מתחת הפה מראש אחד עד ראש האחר של השפה תתאה, נימין על נימין בתקון יפה. (הביאור של ט׳ תקוני דיקנא תמצא מאות רנ״ז ואילך).