זהר

רנא) השתא אית לאסתכלא, שמעי ת"ח הוה, וחכמתא סגיאה הות ביה, אמאי נפיק לגבי דוד, ועבד ליה כל מה דעבד. אלא מאתר אחרא הוה מלה, ואעיל ליה בלביה מלה דא. וכל דא לתועלתא דדוד. דהא ההוא דעבד ליה שמעי, גרמא ליה למיתב בתיובתא שלימתא, ותבר לביה בתבירו סגי, ואושיד דמעין סגיאין, מגו לביה קדם קודשא בריך הוא, ועל דא אמר, כי יי' אמר לו קלל. ידע, דהא מאתר עלאה אחרא נחת מלה.

פירוש הסולם

רנא) השתא אית לאסתכלא וכו': עתה יש להסתכל, שמעי תלמיד חכם היה, וחכמה רבה היתה בו, למה יצא אל דוד ועשה לו מה שעשה. ומשיב. אלא ממקום אחר היה הדבר, והכניס לו דבר זה בלבו. וכל זה עשה לתועלת לדוד. כי ההוא שעשה לו שמעי, גרם לו לחזור בתשובה שלמה, ושיבר לבו בשבירה רבה, ושפך דמעות רבות מתוך לבו לפני הקב"ה ועל כן אמר, כי ה' אמר לו קלל. ידע שממקום אחר עליון, ירד הדבר.