זהר

רנא) ויקרא לבנו ליוסף, אמר רבי יצחק, וכי שאר שבטין לאו בנוי אינון. אלא אמר רבי אבא, יוסף בנו הוה יתיר מכלהו, דתנינן בשעתא דאנתתיה דפוטיפר דחקת ליה ליוסף, מה כתיב, ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית. האי קרא הכי מבעי ליה, ואין איש בבית מהו מאנשי הבית. אלא לאכללא דיוקנא דיעקב, דהוה תמן, ואשתכח תמן, ובגיני כך מאנשי הבית, אבל איש אחרא הוה תמן. כיון דסליק יוסף עינוי, וחמא דיוקנא דאבוי, יתיב בקיומיה, ותב לאחורא.

פירוש הסולם

רנא) ​ויקרא לבנו ליוסף וכו': אמר ר' יצחק, וכי שאר השבטים אינם בניו למה קרא רק ליוסף. ומשיב, אלא אמר ר' אבא, יוסף היה בנו יותר מכולם. כי למדנו בשעה שאשת פוטיפר הפצירה ביוסף, מה כתוב, ​ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית. מקרא זה כך היה צריך לומר, ואין איש בבית מהו מאנשי הבית. ומשיב, אלא לכלול דמותו של יעקב שהיתה שם ונמצא שם. ומשום זה כתוב מאנשי הבית, להורות אשר איש אחר שאינו מאנשי הבית היה שם, דהיינו יעקב. כיון שנשא יוסף את עיניו וראה דמות אביו נתיישב בדעתו וחזר לאחוריו.