זהר

רנא) בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא, ולא ידיע אתר דנפקי מתמן, ושריין על רישיהון דאלין אריין. וכדין משתככי עמודין וגלגלין, וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי, ומקבלי לון. ומיד פרחין מפומא לפומא, ואזלין ומשטטי בינייהו, ותבו לאתרייהו, ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא, נשרין ארימין קלא, ומנגנין נגונא תאיבא, ואתטמרן, ולא ידיע בהי אתר.

פירוש הסולם

רנא) בפלגו יומא נפקי וכו׳: בחצות היום, יוצאים שני נשרים בכל גלגל וגלגל. (ל״ג ולא ידיע אתר דנפקי מתמן), והם שורים על ראשיהם של האריות האלו. ואז משתככים העמודים והגלגלים, ועומדים בקיומם. ותפוחים נופלים על פיהם של הנשרים, והם מקבלים אותם. ומיד פורחים התפוחים מפה לפה, (ל״ג ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא). לאחר שעה ומחצה הנשרים מרימים קולם ומנגנים נגדן נחמד, ומסתתרים, (ל״ג ולא ידיע בהי אתר).
ביאור המשך המאמר. אחר שכבר ביאר כל הבחינות שביסוד והשפע שעליו, ממשיך לבאר את המלכות המקבלת ממנו שספירותיה נקראים גלגלים, וסוד הזווג של יסוד ומלכות. וז״ש, (באות רמ״ט) ארבע גלגלין מתהמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא, כי השפע היוצא מכל עמוד כלול מחו"ג תו״מ, וצריך לארבע מלכיות דחו״ג תו״מ שיקבלו, וע״כ יש כנגד כל עמוד ד׳ גלגלים. ומפרש סוד השפע המקובל במלכות בשביל התחתונים. ואומר, כד מסתחרן, כי אין השפע מתגלה אלא בדרך גלגול, כנ״ל, מפקין מנייהו זגי דדהבא ואבני יקר, זגי דדהבא, פירושו הארות החכמה מקו שמאל. ואבני יקר, ה״ס הארות החסדים. כד נפקין אינון וכו' אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי ה׳ וגו'. דהיינו שמכריז שזה השפע מוכן להתקבל לעבדי ה', והוא נחלתם.
עתה מבאר סדר זווג הבוקר. שאז שולט החסד. ואומר (באות ר״נ) ב׳ אריין בכל גלגלא וגלגלא, שבכל גלגל, שהוא מלכות, יש ב׳ אריות המקבלים השפע, אריה חדא מסטרא חדא ואריה חדא מסטרא חדא, דהיינו אחד מבחינת ימין המלכות ואחד מבחינת שמאל המלכות. ואפילו אותו שבשמאל נקרא ג״כ אריה, שהוא שם החסד, להורות שבבוקר שליטת הימין הוא, וגם השמאל הוא בצורה של ימין, שהוא אריה. אבל, וכלהו מאשא ירוקא, שהוא הגוון הנקרא ת״ת, מפני שהמלכות בכללה היא נמצאת באמצע בין ימין לשמאל, שנבחן לת״ת, וגוון ירוק. ובגלגולא דקא מסתחרן, דהיינו בעת גילוי השפע, שאינה באה אלא ע״י גלגול, כנ"ל, מתחבקן אלין באלין, שהימין והשמאל מתחבקים להיות אחד, ואזלי כלהו בגלגולא, מתדבקן וכו', דהיינו כלולים זה בזה. כד סלקין עמודין, דהיינו כשהיסוד עולה לחב״ד לקבל שפע ולהתחדש כנ״ל, (באות רמ"ח) מנהמן אריין אלין באלין, דהיינו אותם שבימין באותם שבשמאל, כי מטרם הגלגול אינם עוד בחינה אחת, ותפוחין, שהם השפע שעל היסוד, כנ״ל, פרחין באוירא וסלקין לעילא, דהיינו שהם עולים יחד עם העמודים שהם היסוד, כדי לפרוח באויר, דהיינו לקבל שפע מג״ר שהם בסוד כניסה ויציאה מאויר, ובטשי אלין באלין באוירא, שהם נכללים אלו באלו שם, ותבו לאתרייהו, דהיינו שיורדים יחד עם העמודים, למקומם, שה״ס המלכות שנקראת מקום, ומתמן נפלי, דהיינו מכח חבורם עם המלכות נופלים התפוחים מן היסוד אל המלכות, ואריין, שהם מקבלי השפע שבמלכות, פשטי ידייהו לנטלא לון, דהיינו לקבל התפוחים, וסלקין אלין מגרמייהו, כלומר שהארתם עולה ממטה למעלה מעצמם, והאריות מקבלים אותם, ואינם נמשכים ונופלים למטה ממלכות. והיינו מפני שפע החכמה הכלולה שם, שאינה מאירה אלא ממטה למעלה. והנה נתבאר זווג הבוקר שהוא בשליטת הימין. שהוא חסד.
ועתה מבאר זווג דחצות היום. וז״ש (באות רנ״א) בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא, כי חצי יום הראשון הוא חסד דהיינו ימין, וחצי יום השני הוא דין, דהיינו שמאל, ובאמצע שהוא חצות היום, כלול משניהם מחסד ודין, שהוא צורת פני נשר הכלול מאריה ושור שהם ימין ושמאל, וע״כ יוצאים אז בחינת המקבלים שבמלכות שבימינה ושבשמאלה, בצורת ב׳ נשרים בכל גלגל, אחד לימין ואחד לשמאל, כנ״ל אצל ב׳ אריות. ושריין על רישיהון דאלין אריין, דהיינו שהם שולטים בעת ההוא על האריות. ואז זמן הזווג של העמודים והגלגלים שהם יסוד ומלכות, וז״ש, וכדין משתככי עמודין וגלגלין דהיינו שמשתככים מגלגולם, וקיימי בקיומייהו, דהיינו שמזדווגים אלו עם אלו. ואז ותפוחין נפלי, שהשפע נופל מן העמודים, שהם יסוד, על פומייהו דנשרי, שהם מקבלי השפע שבמלכות, ומקבלי לון, והם מקבלים התפוחין מן העמודים, ומיד פרחין מפומא לפומא, שהשפע פורח מפיהם של נשרים שבימין לפיהם של הנשרים שבשמאל וכן להיפך, כדי להכלל מימין ומשמאל. ועם כל זה גם הזווג הזה שבחצות, נוטה אל הימין, וע״כ אינו נמשך אלא שעה וחצי, שה״ס קו וחצי קו דימין שבעת ההוא, כי ג׳ קוין מכונים ג׳ שעות. וכשנגמר זה ומתחיל להאיר קו וחצי קו משמאל, אז נפסק זווג הזה. וז״ש, לבתר שעתא ופלגא, דהיינו אחר שנגמר להאיר קו וחצי קו של צד הימין, שהם חכמה, וחצי הימני של הדעת, ומתחיל להאיר קו וחצי קו דשמאל, שהם בינה וחצי השמאלי של הדעת, אז נשרין ארימין קלא, ומנגנין נגונא תאיבא, דהיינו שמתחילים לקבל מן השמאל, ששפעו בא בהרמת קול ובניגון נחמד, אבל ואתטמרן, שהם מסתתרים תיכף, וההארה נפסקת. כי מחמת שה״ס פני נשר הכלולים מימין ומשמאל הם יכולים לקבל תחילת הארת השמאל, אבל מפני שהימין מתחיל להתמעט אז בזמן שליטת קו וחצי דשמאל, ע״כ הם מסתתרים ונעלמים.